ערעור על הכ"ד בעבירה של נהיגה במהירות העולה על המותר -התקבל

המשיב כפר באישום המיוחס לו וטען בישיבת ההקראה כי לא עבר את המהירות המותרת ולדעתו הוא לא עבר 90-80 קמ"ש. בית הדין קמא קבע ישיבת הוכחות, שאליה לא התייצב עד אזרח, ומשעמד המשיב על כך שיתקיים הדיון החליט בית הדין לזכות את המשיב. הטעם לכך, שנעשה בירור במזכירות והתברר שאין מספרי טלפון כדי ליצור קשר עם העדים שלא התייצבו לדיון, וכי מן הדין ומן הצדק שלא לדחות את הדיון למועד אחר.

בהליך זה של הערעור טען הסנגור המלומד גם לגוף העבירה שאף אם היה מתייצב העד האזרח או כל העדים כדי להשלים את הדיון, דין היה לזכות את המשיב.

אקדים ואומר כי ערכאת הערעור אינה הבמה או האכסנייה לבירור העובדתי שדינו להתקיים בערכאה הדיונית. אם יהיה צורך לקיים את הדיון יכבדו הצדדים ויביאו את ראיותיהם, כל עוד לא נדרש בית הדין לערעורים לדון בגוף העניין.

עניין לנו באי התייצבות, ולדידי לישיבת ההוכחות הראשונה, והשאלה אם בית הדין קמא היה צריך לסיים את מלאכתו באותה ישיבה, או שמא, בשים לב לחומרת העבירה ולצורך לתת למשיב להוכיח את חפותו כאשר עול ההוכחה של העבירה עצמה מוטל על התביעה.

דעתי היא, אף אם בית הדין בערכאה הדיונית יהיה להוט לסיים דיונים, שאין מקום לכך בנסיבות העניין. בית דין זה חזר ושנה מספר פעמים כי בהיעדר ראייה המעידה על התעלמות מכוונת של עדים להתייצב בבית הדין, מן הראוי לקיים את המשפט לגופו אף אם יהיה צורך בדחיית הדיון לישיבה אחרת. בעניין של בירור משפט פלילי בכלל ועבירת תעבורה במיוחד יש עניין ציבורי לקיים את הדיון לגופו מבלי לסיימו בדרך של טעמים פורמאליים של אי התייצבות עד, במיוחד כאשר לא הוכח כלל ועיקר כי אי התייצבות העד נעשתה אחר הזמנה כדין או שהייתה אי התייצבות זדונית. אין לנו עניין באי התייצבות תובע שאז ראוי היה שלא לדחות את הדיון, אלא בהתייצבות של עד אשר לעיתים קרובות אין לתביעה כל שליטה על כך. נזכור, כי עניין לנו בהזמנת עדים אזרחיים שלא במעט מקרים אינם ששים לבוא לבית הדין הצבאי ולומר את דברם.

מכל מקום, במקרה דנן, היה על בית הדין ליתן הזדמנות נוספת לתביעה לעשות כל שלאל ידה לזמן שוב את העד ולדאוג להתייצבותו. אמת הדבר, שאם יקיים בית הדין את הדיון מחדש ושוב לא התייצבו עדים חיוניים הצריכים לבירור המשפט, כי אז על בית הדין לשקול אם לסיים את הדיון על אתר או להמשיך בו (ראו ע"ת/15/78 התצ"ר נגד ישעיהו, ע"ת/33/94 התצ"ר נגד באשי ו-ע"ת/14/06 התצ"ר נגד לוי).

העולה מן המקובץ, שיש לקבל את הערעור. הדיון יוחזר לבית הדין קמא כדי לקבוע מועד לדיון שאליו יוזמנו העדים והמשיב לבירור העניין לגופו.   

ניתנה והודע היום, ‏י"ג אלול תשס"ז, 27 אוגוסט 2007, בפומבי ובמעמד הצדדים.

__________________                                                                                            עזרא קמא,             אל"ם

שופט  בית   הדין  הצבאי

ל    ע    ר    ע   ו    ר   י   ם

חתימת המגיה: _________________                 העתק נאמן למקור
                                                                                        רס"ן נילי שרעבי-בלומנטל
תאריך: ______________________                  ק' בית הדין